אלף חיוכים אלי שלח האביב



"איך את מצליחה לגרום לשולחן להראות...ככה!" הוא אמר בהשתאות.
ואני חייכתי.

רגעים שבן לומד להעריך את אמא שלו - והפעם בעיניים בוגרות אובייקטיביות יותר - הם רגעים צרופים של נחת, שראוי לחגוג.
מזל שערכתי שולחן...

השנה שלי מתחילה מעכשיו....



יש לי היום יום הולדת...
זה תמיד תופס אותי לא מוכנה.
לא מוכנה לזה שעברה עוד שנה.
רק לי יש הרגשה שככל שמתבגרים (שלא לאמר מזדקנים) הזמן טס?!
שהדפים בלוח השנה מתחלפים כאילו רק אתמול החלפנו דף...

הבוקר בשחור לבן



פוקחת עיניים לבוקר חדש.

בעיניים חצי עצומות, אני עושה את דרכי למטבח, להכין לי את הקפה של הבוקר. בראש אני עוד שומעת את אבא שלי אומר לי "את צריכה להכין לך חצי כוס" כי אני אף פעם לא מסיימת אותו.